מאמרים ולינקים

    ליצירת קשר עם עו"ד חייג עכשיו 

 03-6292000

או מלא את הטופס ושלח לנו

       שם
       טלפון

       email

 ליצירת קשר עם יועץ גירושין חייג עכשיו 

 052-2892401

או מלא את הטופס ושלח לנו

         שם

         טלפון

         מייל

שלוש דרכים להתגרש – שלושה סיפורי מקרה

שלוש דרכים להתגרש – שלושה סיפורי מקרה

מאת: עו"ד לירון שיינקמן, מגשרת ומוסמכת לגירושין בשיתוף פעולה

 

כאשר אנו חושבים על גירושין אנו חושבים אוטומטית על מלחמה בבית המשפט. ואכן, התפיסה המסורתית היא, שכאשר צד מעוניין להתגרש עליו למהר ולפנות לערכאות: בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני ולהגיש תביעות על מנת "לרכוש סמכות".

למרבה הצער, חלק ניכר מהציבור אינו מודע לכך שקיימות שתי דרכים נוספות להתגרש: דרכים נכונות יותר, חכמות יותר, מועילות יותר וחסכוניות יותר.

דרכים אלו הן הגישור ושיטת הגירושין בשיתוף פעולה.

את היתרונות הגלומים בשתי הדרכים הללו, ואת ההבדלים ביניהם אנסה להסביר ולהדגים באמצעות שלושה סיפורי מקרה, המבוססים על מקרים אמיתים (בשינויים קלים...). 

 

הדרך הקשה: מלחמה עד זוב דם

אורן ושרון התחתנו בגיל צעיר יחסית והביאו לעולם שני ילדים: טלי בת 15 ומתן בן ה 13.

היחסים ביניהם ידעו מאז ומתמיד עליות ומורדות. התקשורת לא היתה טובה, המריבות היו תכופות וקולניות והם אף נפרדו מספר פעמים לתקופות ניסיון, אך בסופו של דבר חזרו לחיות יחד. 

לפני כשלוש שנים, לאחר מריבה סוערת שנגרמה עקב חשד של שרון שאורן בוגד בה, אורן עזב את הבית ושכר דירה משלו. אורן היה בטוח ש"אין עם מי לדבר" ולכן פנה לעו"ד והגיש בבית הדין הרבני תביעת גירושין, ובכרוך לה מזונות האשה, משמורת הילדים וחלוקת הרכוש. שרון מצידה פנתה אף היא לעו"ד והגישה לביהמ"ש לענייני משפחה (לאחר שאורן הגיש את תביעתו לבית הדין הרבני) תביעה למזונות אשה וילדים ותביעה רכושית.

מאחר והצדדים פנו לשתי הערכאות, נוצר "מרוץ סמכויות": מי הערכאה המוסכמת ? מי ידון בגירושין? מי יקבע מזונות ומי ידון בחלוקת הרכוש?

לאחר הגשת בקשות ותגובות ולאחר שהתקיים דיון ראשון בבית הדין הוחלט, כי הדיון בכל הסוגיות למעט מזונות הילדים יתקיים בבית הדין הרבני ואילו סוגיית מזונות הילדים תידון בבית המשפט לענייני משפחה.

בית הדין מינה פקידת סעד למתן תסקיר בנושא משמורת הילדים (שכן כל אחד מהצדדים טען כי הוא המשמורן המתאים, והעלה טענות קשות כנגד מסוגלותו וכשירותו של הצד השני) ובמקביל החל לדון בנושאים השונים. אולם, לכל דיון הוקצה זמן קצר (כשעה לכל היותר) ובין דיון לדיון הצדדים נאלצו להמתין יותר מחצי שנה, כך שהרבה לא נעשה.

במקביל, ביהמ"ש לענייני משפחה פסק מזונות זמניים לילדים ולאחר מכן החל לדון במזונות הקבועים.

המזונות שנפסקו אינם מספקים אף אחד מהצדדים: לדעת שרון הם נמוכים מדי ואינם משקפים את רמת החיים לה היא והילדים הורגלו. לדעתו של אורן, המזונות גבוהים יחסית לשכרו והם אינם מותירים לו מספיק למחיתו.

שני הצדדים הוציאו סכומי עתק על ייצוג של עו"ד. שניהם "מבלים" שעות רבות אצל עורכי דינם, עסוקים בהכנת בקשות, תגובות והכנה לדיונים. שניהם אינם מרוצים מקצב הדיונים ושניהם היו רוצים כבר לסיים את ההליכים, ולהתפנות לבניית החיים החדשים.

כל רכושו של אורן מעוקל, ואף הוצא נגדו צו עיכוב יציאה מן הארץ, אשר מגביל את חירותו לנסוע לחו"ל כאוות נפשו.

 גם ילדיהם של בני הזוג סובלים מאוד מהמלחמה בין הוריהם: הבת טלי מזדהה עם אמה, שרון, ואף פיתחה סרבנות קשר נגד אביה ואילו הבן הקטן מתן נקרע בין הוריו, מצוי במצוקה נפשית קשה ונזקק לטיפולים פסיכולוגיים ופסיכיאטרים שוטפים.

למרות רצונם לסיים את הסכסוך ולמרות שהם מודעים היטב לנזקים העצומים שנגרמים להם כתוצאה מהמלחמה וניהול ההליכים, אורן ושרון ממשיכים, למרבה הצער, בדרכם הלוחמנית ולא משכילים למצוא פתרון אשר יסיים את הסכסוך.

ההליכים ביניהם (בביהמ"ש למשפחה ובית הדין) צפויים להימשך עוד שנה לפחות ורק אז יינתנו פסקי דין אשר יסדירו את העניינים השונים. אורן כבר הודיע, כי אם פסקי הדין לא יהיו לרוחו, הוא לא יהסס להגיע עד ביהמ"ש העליון, גם אם יאלץ לכלות את כל כספו וממונו לשם כך.

 

הדרך השנייה: גישור ידידותי

אביב ואלה נשואים מזה 10 שנים ויש להם שני ילדים קטנים, בני 5 ו- 3. אביב עובד בהיי טק ואלה עובדת כרואת חשבון שכירה.

לאחר שהשתתפו בטיפול זוגי הגיעו אביב ואלה למסקנה משותפת, כי הם מעוניינים להתגרש. לשניהם היה ברור, כי הם רוצים לעשות זאת בצורה יפה, מכובדת, יעילה וזולה יחסית, ועל כן פנו לגישור.

הגישור החל בפגישה משותפת, בה התרשמתי מהתקשורת הטובה בין בני הזוג ומהיכולת שלהם לשתף פעולה ובעיקר, לחשוב בראש ובראשונה על צרכיהם של ילדיהם הקטינים. לאחר מכן קיימתי פגישות נפרדות עם כל אחד מהצדדים, בהן קיבלתי מידע נוסף מכל אחד מהם.

לאור גילם הרך של הילדים ולאור העובדה שאלה היא שנמצאת איתם רוב שעות היום לשני הצדדים הוסכם כי אלה היא המשמורנית וכל שנותר הוא לקבוע הסדרי ראיה מתאימים. לאחר מכן, עברנו לדון בחלוקת הרכוש: מכירת הדירה המשותפת וחלוקת הזכויות הסוציאליות ולבסוף בדקנו יחד את צרכי הילדים, את ההכנסות של כל אחד מהצדדים וסיכמנו סכום מזונות אשר היה לשביעות רצונם של שני הצדדים.

במהלך תקופה של 3 חודשים גיבשנו את כל ההסכמות ואז ניסחתי עבור הצדדים הסכם גירושין שאושר וקיבל תוקף של פס"ד בביהמ"ש לענייני משפחה. חודש לאחר מכן, התבצע גם הגט בבית הדין הרבני, כאשר אני מלווה את בני הזוג לאורך כל הדרך.

הצדדים היו שבעי רצון מהתהליך, מהמהירות (היחסית), מהיעילות, מכך שלא נגררו להאשמות ומריבות מיותרות ומכך שהצליחו לעבור לשלב הבא ביחסיהם – כהורים משותפים לשני ילדיהם הקטנים – בצורה הטובה ביותר.

גם הילדים יצאו נשכרים. שכן, היחסים הטובים שבין הוריהם ושיתוף הפעולה ביניהם מסייע להם להסתגל במהירות למצב החדש.

 

הדרך השלישית: אני צריך עו"ד אבל לא רוצה להילחם – גירושין בשיתוף פעולה

דניאל וליאת נשואים מזה 12 שנה ולהם 3 ילדים: אריאל בן 9, מיה בת 6 ועלמה בת ה- 3.

דניאל הינו איש עסקים ממולח, העושה חייל בעבודתו. ליאת היא עקרת בית אשר הקדישה את השנים האחרונות לגידולם של הילדים. לבני הזוג מספר נכסי מקרקעין וכן חסכונות ורכוש נוסף.

שני הצדדים החליטו כי הם מעוניינים להתגרש ושניהם מעוניינים, עקרונית, לעשות זאת בצורה יפה ומכובדת.

דניאל הציע לליאת לפנות לגישור. הוא שמע מחברים, כי דרך זו מהירה, זולה יחסית ומכובדת. ליאת רוצה אמנם להגיע להסכמה ולהימנע ממלחמה, אך היא חוששת, כי דניאל, בהיותו איש עסקים ממולח ומנוסה, ינסה "לסדר אותה" ולתת לה פחות ממה שמגיע לה. מצד אחד, היא רוצה להאמין בכוונותיו הטובות של דניאל ומצד שני היא מתקשה לתת בו אמון מוחלט. היא מרגישה, כי חוסר השוויון בינה לבין דניאל הוא מהותי וכי היא זקוקה למשהו שידריך אותה, שידבר עבורה, שינהל עבורה את המו"מ וכי היא לא יכולה להסתפק במגשר ניטרלי.

חברה המליצה לליאת על שיטה חדשה יחסית (שהגיעה לארץ מארה"ב לפני כשלוש שנים) ושמה  "גירושין בשיתוף פעולה". בשיטה זו, הסבירה החברה, לכל צד יש עו"ד משלו, אשר דואג לאינטרסים ולצרכים של הלקוח שלו, אולם הייצוג הוא מבלי לפנות לביהמ"ש אלא במסגרת עבודת צוות, שבמרכזה עומדים עורכי הדין של הצדדים, אשר מנהלים משא ומתן "גישורי", בשיתוף פעולה ביניהם ולצדם, במידת הצורך, מומחים נוספים כגון יועצי גירושין (שהינם אנשי מקצוע טיפולים) ו/או יועץ כלכלי.

ליאת סיפרה לדניאל על השיטה ושניהם החליטו יחד, כי שיטה זו מתאימה להם. כל אחד מהם בחר עו"ד משלו (ליאת פנתה אלי ודניאל לעו"ד אחר, אשר אף הוא הוסמך במיוחד להליך זה) וההליך החל, תחילה בפגישות נפרדות של כל צד עם עורך דינו ולאחר מכן בפגישות משותפות.

אני ועורך הדין של דניאל ניהלנו את המשא ומתן ברגישות, בכבוד ותוך שיתוף פעולה, כאשר כל אחד מאיתנו רואה את צרכי המשפחה בכללותה ולא רק את צרכיו של הלקוח שלו.

יועצי הגירושין, עמם נפגשו הצדדים מספר פעמים, בנו עבורם "תוכנית הורית" מסודרת, אשר קבעה את המשמורת, הסדרי הראיה הרגילים, הסדרי הראיה בחגים ובחופשות וכן את הנושאים העתידיים הקשורים בחינוך וגידול הילדים. יועצי הגירושין אף תמכו בצדדים רגשית, סייעו להם לעכל את הגירושין ואת משמעותם, הנחו אותם כיצד לספר לילדים על הגירושין ועוד. הצדדים היו שבעי רצון מתפקודם של היועצים ואח"כ סיפרו לחבריהם כי בזכות העבודה עם היועצים, המו"מ בין עורכי הדין היה יעיל בהרבה וההליך כולו הסתיים מהר יותר ובצורה מוצלחת.

בתוך כ- 4 חודשים הגענו להסכמות בכל הנושאים וניסחנו עבור הצדדים הסכם גירושין, שאושר וקיבל תוקף של פס"ד בביהמ"ש לענייני משפחה. זמן קצר אח"כ, התבצע גם הגט בבית הדין הרבני.

ליאת ודניאל סיפרו לחבריהם כי השיטה נהדרת, וכי הם מתפלאים על כך שלא חשבו על זה קודם. הם ממליצים בחום על השיטה, אשר אפשרה להם ולילדיהם לצלוח את הגירושין בצורה המיטבית.   

 

  כניסת חברים   שלח לחבר   הדפס   כל הזכויות שמורות לאחד אחד    

Created by goweb Powered by quickyweb