מאמרים ולינקים

    ליצירת קשר עם עו"ד חייג עכשיו 

 03-6292000

או מלא את הטופס ושלח לנו

       שם
       טלפון

       email

 ליצירת קשר עם יועץ גירושין חייג עכשיו 

 052-2892401

או מלא את הטופס ושלח לנו

         שם

         טלפון

         מייל

להתגרש עם אדלר:

להתגרש עם אדלר:

גירושין בשיתוף פעולה – כהליך המשקף את עקרונות הפסיכולוגיה האדלריאנית

מאת: עו"ד ענת ורון-כהן, חברה בקבוצת "אחד אחד: גירושין ללא בית משפט"

 

"גירושין בשיתוף פעולה" (COLLABORATIVE DIVORCE) הינו הליך גירושין חדשני, המיושם בשנים האחרונות באחוזים גדולים והולכים מבין המתגרשים ברחבי העולם כולו, ובישראל בפרט.

במסגרת ההליך, מוצמד לכל אחד מבני הזוג עורך דין מתחום המעמד האישי, אשר עבר הכשרה ספציפית לעסוק בגירושין בשיתוף פעולה. תפקידו של עורך הדין הינו לעמוד לצידו של הקליינט שלו, ללוותו מבחינה משפטית ולייצגו בהליך אל מול הצד השני. עם זאת, על עורך הדין לעבוד בשיתוף פעולה מלא גם עם עורך הדין של בן הזוג השני, ולסייע בגיבוש פתרון אשר יביא לידי ביטוי את את צרכי המשפחה כולה, והן את צרכי הילדים שבתווך. עורכי הדין אף מתחייבים, כי באם ההליך ייכשל, הם לא יוכלו להילחם עבור אותם צדדים בבית המשפט – ועל כן יש להם, כמו גם לבני הזוג, מוטיבציה מוגברת לסיים את הסכסוך במסגרת ההליך, ולא להיגרר למלחמות מיותרות בבית המשפט.
כמו כן, לבני הזוג מתלווה – כחלק מובנה בהליך – יועץ גירושין מהתחום הטיפולי, אשר תפקידו לייעל את מפגשי המו"מ, ליצור אפיקי תקשורת בריאים בין בני הזוג, לתת הנחיות בנוגע לטובתם של הילדים ולסייע בגיבוש הסדרי ראייה ומשמורת, להווה ולעתיד. יועץ הגירושין סולל בפני הצדדים את הדרך להתגרש ולהיפרד זה מזה לא כאויבים ושונאים, אלא כצדדים אשר יחסיהם עוברים טרנספורמציה, ועליהם להמשיך ולהיות בקשר במהלך כל חייהם, לטובת ילדיהם. במידת הצורך, עומד לרשות הצדדים גם יועץ כלכלי.

אני, כותבת מאמר זה, אשר הנני עורכת דין חברה בקבוצת "אחד אחד – גרושין ללא בית משפט", עברתי את ההכשרה של הליך הגירושין בשיתוף פעולה, והתאהבתי בהליך. נוכחתי, כי מדובר בהליך חכם, אשר עונה על פגמים וחסרונות רבים, הקיימים בהליכי הגירושין המסורתיים. עוד ראיתי את יעילותו המוכחת של ההליך – ולראייה, העובדה שממחקר שנעשה בצפון אמריקה עולה, ש – 92% מהתיקים אשר נתבררו במסגרת הליך זה, אכן הסתיימו בהצלחה ולא הגיעו לכתלי ביהמ"ש.

בד בבד, מאחר והתחלתי לעסוק בהליך זה במקביל לתחילת לימודי ב"מכון אדלר" – התברר לי לתדהמתי, שהליך הגירושין בשיתוף פעולה משקף במידה מובהקת, את עקרונות הפסיכולוגיה החברתית, כפי שבאו לידי ביטוי במשנתו של אלפרד אדלר וממשיכיו.

 

לטענת דר' אדלר, כל אדם – כמו גם בן זוג, העומד בפני גירושין, רואה רק חלק מהתמונה. הוא רואה פרטי עובדות מהמציאות, וסביבן רוקם "סיפור" שלם, אשר מזין את תחושותיו לגבי המצב, את חששותיו ואת פעולותיו העתידיות. אלא, שחלק ניכר מה"סיפור" שאותו אדם מספר לעצמו, הינו סובייקטיבי, באשר הוא מבוסס על הנחות מוקדמות של אותו אדם ועל תפיסת העולם המוקדמת שלו. עוד טען אדלר, שלכל אדם יש זווית ראייה מצומצמת, אשר אינה מאפשרת לו תמיד לראות את התמונה בכללותה; ורק אם אותו אדם יזוז מעט, וישנה את זווית הראיה, יוכל לראות דברים נוספים, שאנשים אחרים לצידו ראו. על אדם להיות מודע לכך, על מנת להחזיר לעצמו את השליטה על חייו ולהבין טוב יותר, את התנהלותו.

זו גם אחת מהסיבות, שהליך הגירושין בשיתוף פעולה נכון ויעיל כל כך. בהליך זה עומד לרשותם של בני הזוג צוות שלם, אשר מטרתו להעניק לכל צד זוויות ראייה מגוונות יותר ומקיפות יותר של הסכסוך, ושל הדרכים לפתרונו. עורכי הדין לא ייצמדו ל"סיפור" הסובייקטיבי של הצד אותו הם מייצגים, אלא יציגו בפניו אפשרויות שונות לקריאת המפה. גם יועץ הגירושין המתלווה להליך יוכל להציג את התמונה מנקודות מבט שונות, ובין השאר – מנקודת המבט של הילדים. רק כאשר כל צד יכול לראות את התמונה בכללותה, יוכל הוא לשקול טוב יותר את עמדותיו, ולהגיע להסכם נכון יותר.

 

עקרון פסיכולוגי אדלריאני נוסף, המשתקף בהליך הגירושין בשיתוף פעולה, הינו העקרון של שוויון הערך. על פי אדלר, על כל אדם להבין, שהוא וזולתו שווים הם, מבחינת ערכם כבני אדם. לכל אדם חשיבות, ואין אדם נעלה יותר על מישנהו. מאחר והליך הגירושין בשיתוף פעולה הינו הליך מכבד, וכל צד מתחייב לפעול במסגרתו בתום לב וללא פגיעה מכוונת בצד שכנגד – הרי שללא ספק, ההליך משקף גם את עקרון שוויון הערך.

 

עקרון חשוב נוסף הבא לידי ביטוי בהליך זה, הינו החשיבות של יצירת הרגשת השתייכות אצל כל אחד מהצדדים, באמצעות הפיכת הצדדים לחלק מועיל ודומיננטי בפתרון הסכסוך ולמעשה לאדריכלי ההסכם. נזכור, שבהליך זה בני הזוג הם-הם אשר יוצרים את הפתרון הנכון עבורם: הם, יחד עם עורכי דינם והיועצים, מגבשים יחדיו, בשיתוף פעולה, את ההסכם המתאים להם. ההסכם נכתב בשפה הברורה להם, מפגשים נערכים לפי לוחות הזמנים שלהם ולמעשה ההסכם הוא יצירתם המשותפת. בני הזוג הם אדונים לגורלם והם שולטים על חייהם, על חיי ילדיהם ועל עתידם.

זאת, כאשר האלטרנטיבה להליך הגירושין בשיתוף פעולה הינה בירור המחלוקות בפני בית המשפט: כאשר הצדדים מתדיינים בפני בית המשפט, אין הם קובעים מאום: לא את לוחות הזמנים, לא את החלטות הביניים של השופטים, לא את זהות השופט שיחליט בעניינם ולא את דרכי הבירור. וחשוב מכל: הם אינם אדון לגורלם. השופט הוא שיחליט מי יגדל את הילדים, מתי הצד השני יפגוש אותם ולכמה זמן, כיצד יחולק הרכוש, מה יהיה גובה המזונות וכיוצ"ב. ללא ספק, ההרגשה שאין לצדדים שליטה בהליך, ושמישהו אחר – אשר אינו מכיר אותם כלל, ואשר הם לא בחרו בו – יפסוק בעניינם ובעניין ילדיהם, הינה קשה מנשוא. זו גם הסיבה שיצירת הסכם באמצעות הליך הגירושין בשיתוף פעולה משקפת את צרכיהם הפסיכולוגיים של הצדדים, וגורמת לצדדים לצאת מהנישואין ללא טראומות וצלקות נפשיות.


עקרון אדלריאני חשוב נוסף, אשר הליך הגירושין בשיתוף פעולה משקף אותו, הינו טובת הילד. על פי משנתו של פרופ' דרייקורס, תלמידו וממשיכו של אדלר, "ברגע היוולדו נפגש הילד עם עולם לא ידוע, ועם דרך חיים שעליו ללמוד. מעל לכל עליו ללמוד את החוקים של הקהילה האנושית, למלא תפקידים ולבצע את משימות החיים. בתחילה הוא רואה רק חלק מן החיים ומן החברה המתקיים בתחום מחייתו, בסביבתו הקרובה – המשפחה שבה הוא חי. מבחינתו, הסביבה משמעה החיים, ובני משפחתו משמעם החברה... מתוכנית החיים המיוחדת של הפרט מתפתח סגנון החיים המאפיין אותו וממנו נובעים כל מעשיו, מחשבותיו, פעולותיו, רצונותיו...".

הווה אומר – שהילדים, שנמצאים בלב ליבו של סכסוך הגירושין, נמצאים בשלב שבו הם מגבשים לעצמם את זהותם ואת עמדותיהם לגבי החיים: האם החיים הם טובים או רעים, קלים או קשים? האם העולם הוא מקום נעים, או מסוכן? האם הורי הם הורים טובים? האם משפחה היא מקום בטוח? האם עלי להאמין בבני אדם, או לחשוד בהם?

ככל שבני הזוג המתגרשים ישכילו להבין זאת, הם ייזהרו מהסלמת הסכסוך והפגנת העוינות כלפי בן זוגם, בפני ילדיהם. ברור, שבני זוג אשר מבררים את הסכסוך בפני בית המשפט, נאלצים להעלות את טענותיהם, באופן מוקצן וחד ערכי, על גבי כתבי תביעה וכתבי הגנה; ולעיתים עליהם להכפיש את הצד השני בדיוניהם בבתי המשפט, או בשיחותיהם עם פקידי הסעד שמתמנים ע"י ביהמ"ש. הסכסוך מסלים והלהבות מתגברות; וילדיהם רואים כל זאת, וחשים את הכאב, השנאה והחרדה שחשים הוריהם. הילדים רואים את הוריהם מתענים, ומסיקים מכך מסקנות מוטעות, והרות גורל, הן על הוריהם, הן על מוסד המשפחה ומוסד הנישואין, והן על החיים בכלל. מסקנות אלה ייצרבו אצל הילדים, וילוו אותם לעיתים בכל חייהם כבוגרים.

בהליך הגירושין בשיתוף פעולה, לעומת זאת, הסכנות הללו מתמעטות. בני הזוג אינם אוהבים עוד אחד את השני, אולם עליהם לפעול בכבוד הדדי ובסובלנות זה כלפי משנהו. אין צורך עוד בהעלאת טענות תוקפניות שונות, או בבקשות לצווי עיקול, צווי עיכוב יציאה מן הארץ וכד', ולכן העוינות איננה מחריפה. המחלוקות מתבררות באופן ענייני, מכובד ורציונלי ככל שניתן. הילדים רואים לנגד עיניהם הורים שקולים ומתפקדים, אשר אינם מסכימים על הכל, אולם עדיין משתפים פעולה בדרכים שונות; והדבר מאפשר להם להמשיך את חייהם ולהיפגע באופן מינימלי מהגירושין. יתרה מכך: כאמור, חלק מובנה בהליך הינו שילובו של יועץ גירושין מהתחום הטיפולי (פסיכולוג, עובד סוציאלי וכיוצ"ב) אשר מאפשר תקשורת יעילה ומכבדת יותר בין הצדדים. יועץ הגירושין גם בוחן את המחלוקות מנקודת המבט של טובת הילדים, ויכול "לתפור" למשפחה פתרונות אשר יגנו על הילדים מפגיעות הגירושין ויאפשרו לילדים להמשיך ולהנות מיחסים טובים עם שני הוריהם, להווה ולעתיד.

 

הכותבת הינה עורכת דין המתמחה בגירושין ומעמד אישי, וחברה בקבוצת "אחד אחד – גירושין ללא בית משפט" המפעילה את הליך הגירושין בשיתוף פעולה.

 

  כניסת חברים   שלח לחבר   הדפס   כל הזכויות שמורות לאחד אחד    

Created by goweb Powered by quickyweb