מאמרים ולינקים

    ליצירת קשר עם עו"ד חייג עכשיו 

 03-6292000

או מלא את הטופס ושלח לנו

       שם
       טלפון

       email

 ליצירת קשר עם יועץ גירושין חייג עכשיו 

 052-2892401

או מלא את הטופס ושלח לנו

         שם

         טלפון

         מייל

גירושין בשיתוף פעולה ו"ועדת שניט" מאת עו"ד שלומית גת - יכיני ועו"ד עירית גזית

גירושין בשיתוף פעולה ו"ועדת שניט"

שלומית גת-יכיני ועירית גזית, עורכות דין ומגשרות

 

וועדת שניט, שמסקנות הביניים שלה פורסמו לפני כשנתיים, ובימים אלה צפויות  להתפרסם מסקנותיה הסופיות, עתידה לקבוע מהפכה לגבי המשטר המשפטי הנוהג בנושא המשמורת על ילדים עד גיל 6 אגב גירושין ,הידוע בכינויו המשפטי "חזקת הגיל הרך".

בסעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות מצויה הוראה המורה לבית-המשפט להגיע, במידת האפשר, לתוצאה שלפיה בסכסוכי משמורת, ילדים על גיל 6 יהיו במשמורת של האם. ההוראה אינה מנוסחת כחזקה, אך היא פורשה בפסיקה כחזקת הגיל הרך. 

עקרון זה תואם גם ההלכה היהודית.

לאורך השנים התעוררו קשיים ועיוותים ביישום החזקה, אשר הובילו להקמתה של וועדת שניט.

הטענה הרווחת הייתה שההסדר אינו מתיישב עם עקרון טובת הילד, עלול להיות מנוצל לרעה ומביא לניתוק הקשר בין ילדים לאבותיהם.

ככל הנראה, תמליץ וועדת שניט, בין היתר לבטל את חזקת הגיל הרך, אך עדיין לא ידוע איזה הסדר יחליף אותה. במדינות מערביות חזקת הגיל הרך בוטלה לטובת עקרון ההורה הפסיכולוגי או עקרון ההורה הדומיננטי.

 

ביטול החזקה נראה, אם כן, כבשורה מרעננת. יחד עם זאת, ארגוני הנשים מביעים חשש מפגיעה בציבור הנשים. בנוסף, המערכת המשפטית ושירותי הרווחה אינם ערוכים ליישום מיטבי של ההמלצות. כל פתרון, אשר קורא לבחינה מדויקת וספציפית של משפחה, דורש בדיקה מעמיקה, אשר אין המערכת בנתונים הקיימים היום ערוכה לעמוד בה. כדי לקבוע מהי טובת הילד יידרש הליך אשר יארך זמן רב, ויביא להתארכות משך הדיונים עד לקבלת הכרעה.

בנוסף, במצב של מאבק בין ההורים, כל אחד יבקש להשמיע מומחה מטעמו מה שיעמיס על הדיונים ועל הקטינים עוד יותר, ועלול לגרום להסלמה בין ההורים בכל הקשור בקטינים.

אין ספק כי טובת הילד חייבת לעמוד בבסיס הכרעות שיפוטיות בענייני משמורת והסדרי ראיה, אלא שהחשש הוא שבבואה ליישם עקרון זה תצא מערכת המשפטית מקללת במקום מברכת.

 

מסקנות וועדת שניט וגירושין בשיתוף פעולה

מזה מס' שנים קיים בארץ מודל ל"גירושין בשיתוף פעולה" ולתפיסתנו, הוא המודל הראוי ביותר ליישום מסקנות וועדת שניט באופן המיטבי.

על פי המודל בגירושין בשיתוף פעולה – לכל אחד מהצדדים יש עו"ד מטעמו, שעבר הכשרה  ייחודית להליך גירושין בשיתוף פעולה, שמייצג אותו. עוה"ד מלווה אותו לכל אורך התהליך ומייעץ לו. במהלך התהליך מסייע עוה"ד למרשו לבטא את כל צרכיו ודואג שכל הנושאים המהותיים לגביו יטופלו באופן שיסייע לו להגיע לפתרון הרצוי לו בהסכם. בגירושין בשיתוף פעולה-היועץ המשפטי הוא חלק מהתהליך ונמצא בלב המו"מ. עוה"ד מחויב לתהליך ואינו יכול לייצג מי מהצדדים בבית משפט. אם ההליך אינו צולח וצד החליט ללכת לבימ"ש,  יאלץ אותו צד לפנות לעו"ד אחר מאחר שעוה"ד השיתופי מנוע מלייצגו בבית משפט. מנגנון זה יוצר מצב בו כל מאמציו יושקעו בסיום התהליך ויצירת הסכם ללא פניה לערכאות משפטיות. בנוסף, לכל  אחד מהצדדים יכול להיות יועץ גירושין מומחה מהתחום הטיפולי (Coach  ) שייתן כלים וילווה בבניית המו"מ להסכם. על פי צורך משולבים בהליך גם מומחי ילדים ומומחים פיננסיים. כל אנשי המקצוע התומכים עברו הכשרה מיוחדת.

הליך מסוג זה מבוסס על בחינה מעמיקה של הצרכים הרגשיים של כל אחד מבני המשפחה, ובפרט של הילדים. שילובו של מומחה ילדים כחלק מן ההליך, מבטיח שכל הסכמה בין ההורים תיקח בחשבון את טובת הילד, כפי שקבע גורם אובייקטיבי ולא כפי שפרשו ההורים.

זאת ועוד, העובדה שכל אחד מן ההורים מלווה ביועץ מאפשרת מתן מענה במקום שבו אחד ההורים עובר משבר קשה, ובזמן נתון יכולתו לספק את טובת הילד נפגמת זמנית. ההליך אינו רק מאבחן מצבי מצוקה או ליקויי תפקוד, אלא גם נותן להם התייחסות ומענה כחלק בלתי נפרד ממנו.

אחד מתוצרי הלוואי של מסקנות הוועדה הוא עליה בבקשות למשמורת משותפת. בתמ"ש (ת"א) 36621/06 עמד השופט שטרק על הגישות השונות ועל משמעות המשמורת המשותפת . הכללים עליהם עמד השופט שטרק בפסק דינו מדגישים את הגישה המחייבת במקרים של משמורת משותפת תקשורת ראויה ואיכותית בין ההורים. קיומם של הליכים משפטיים, מעצם טבעם, מצביע על היעדר הסכמות בין ההורים ולכן בעצם הצגת האפשרות של משמורת משותפת בהליך המתנהל בבית המשפט יש טעם לפגם. תקשורת הורית שלא היה בה בכדי להגיע להסכמות בדבר הילדים מחוץ לכתלי בית המשפט היא תקשורת שתאפשר משמורת משותפת? הליך של משא ומתן משתף ומכבד, המלווה בגורמי מקצוע רב תחומיים, כדוגמת הליך הגירושין בשיתוף פעולה, יכול להוביל לקביעה של משמורת משותפת.

לדעתנו, יישום של מודל הגירושין בשיתוף פעולה הוא הדרך הנכונה להחליט בנושאי המשמורת בכלל והמשמורת המשותפת בפרט. במודל, מלבד הצד המשפטי השומר באופן דווקני על זכויות הצדדים, קיים גם טיפול רגשי, ותמיכה נפשית תוך בחינה קפדנית של מצב התקשורת בין הצדדים, מצבם ויכולתם הנפשית, ובמקרה הצורך שילובו מומחה ילדים. ניהול הליך גירושין באמצעות מודל זה מבטיח את כל התנאים הנדרשים, במידה וזה רצון הצדדים, ליישום מוצלח של משמורת משותפת. זוג הורים שבחר להתגרש בדרך זו, חזקה עליו שיוכל להתנהל באופן של משמורת משותפת. אמנם, כיום הליך בשיתוף פעולה הוא הליך רצוני שיכול להתקיים רק מקום ששני הצדדים בחרו בו, אולם אנחנו מעלות את השאלה , לאור מסקנות ועדת שניט, האם לא ראוי שבית המשפט, יפנה צדדים המבקשים משמורת משותפת להליך זה? האם ניהול הליך זה אינו כלי אפקטיבי מאוד גם למציאת פתרון מתאים למשפחה העונה לטובת הילד וגם ככלי ניבוי ליכולת התקשורת של ההורים?

נוסף לכל האמור, שיתוף הפעולה נמשך גם הרבה לאחר שהדיונים המשפטיים נגמרים ככל שהדבר נוגע לילדים משותפים. התנסות בשיתוף פעולה, דווקא בעת הגירושים, וההליך אשר מעצם התנהלותו בדרך מכבדת משאיר את המשפחה מצולקת פחות, תגביר מאוד את יכולת ההורים לשתף פעולה למען טובת הילד, חרף הגירושין.

אין ספק, כי ההכרה ביכולתה המוגבלת של המערכת המשפטית, לרבות הליכי הגישור, ליתן מענה הולם למשפחות בהליכי גירושין, הובילה לחיפוש מתמיד אחר פתרונות טובים ומלאים יותר בדמות שיטת הגירושין בשיתוף פעולה. הצלחתו של המודל בצפון אמריקה ובאירופה, וקליטתו המהירה בארץ הן במגזר הפרטי והן במגזר הציבורי, מעידים על כך כאלף עדים.

 

הכותבות הינן עורכות דין ומגשרות המתמחות בתחום המשפחה הוסמכו לגירושין בשיתוף פעולה וממייסדות קבוצת "אחד אחד - גירושין ללא בית משפט"

 

  כניסת חברים   שלח לחבר   הדפס   כל הזכויות שמורות לאחד אחד    

Created by goweb Powered by quickyweb