מאמרים ולינקים

    ליצירת קשר עם עו"ד חייג עכשיו 

 03-6292000

או מלא את הטופס ושלח לנו

       שם
       טלפון

       email

 ליצירת קשר עם יועץ גירושין חייג עכשיו 

 052-2892401

או מלא את הטופס ושלח לנו

         שם

         טלפון

         מייל

ששת השלבים שעוברים בני הזוג בתהליך הגירושין - תרגמה ערכה והעירה ד"ר שרונה מנדל

 

ששת השלבים שעוברים בני הזוג בתהליך הגירושין  על פי   Bohannan

. Bohannan, P.  J. (1968). Divorce and after. New York: Doublday, pp. 29-55.

    תרגמה, ערכה והוסיפה הערות בעניין הדין הישראלי: ד"ר שרונה מנדל

 


מורכבותו של תהליך הגירושין נובעת מהעבודה שקיימים לפחות ששה תהליכים שמתקיימים בעת ובעונה אחת, הסדר של התהליכים יכול להשתנות והם יכולים לבוא לידי ביטוי באינטנסיביות שונה. כל אחד מהם מאוד מכאיב משום שהחברה לא תמיד יודעת כיצד להתמודד עם תופעת הגירושין, וכיצד להקל על אלה שחוו גירושין.

 

1.  גירושין רגשיים אחת התחושות הטובות שעולה כאשר מתחתנים היא התחושה שמכל הנשים/הגברים בעולם את/אתה נבחרת להיות בן הזוג. ובאותה מידה אחת החוויות הקשות של הגירושין היא שאת/אתה נדחית ע"י אדם שהיה מאוד משמעותי עבורך. שרשרת המאורעות שהביאה לגירושין היא שונה ומגוונת אצל כל זוג. במהלך חיי הנישואין נוצר לעתים מצב שכל אחד מבני הזוג פוגע בנקודות הרגישות של השני, במודע או שלא במודע. יש מריבות בין כל בני זוג. המריבות הבונות הן אלה שמבהירות חילוקי דעות, ומרחיבות את מערכת היחסים לתחומים חדשים. קונפליקטים שמובילים לגירושין הם אלה שלא עוסקים בנושאים האמיתיים אלא מוסתים לנושאים אחרים. בני הזוג פוחדים לגעת בנושא הכאוב שמפריע להם. לעתים הם משתמשים במריבות על כסף ומין כדי להפעיל לחצים אחד על השני, וכדי לסטות מהנושאים הבעייתיים באמת. הגירושין הרגשיים הוא תהליך של התפוררות הנישואין. בשלב ראשוני זה, לפחות שותף אחד מוריד את ההשקעה הרגשית שלו ביחסים. הנסיגה הרגשית במערכת היחסים נובעת הן משום שאי אפשר לסבול את עצמת הרגשות כמו כעס, עלבון, אכזבה או בגלל שהם אמביוולנטיים ברגשותיהם.  היחידה המשפחתית ממשיכה לתפקד כרגיל, לפעמים נראה התפקוד אף יותר טוב אך מערכת היחסים היא שונה. אך זה רושם מוטעה משום שהמשיכה ביניהם, האהבה והאמון נעלמים. הגירושין הרגשיים נחווים כבחירה לא נעימה בין ויתור וכניעה לבין שנאה עצמית. אחד מבני הזוג נסוג ומסתגר ומתעלם או נמנע מלעסוק בקונפליקטים בין בני הזוג.
לעתים בעיות בחיי המין עולות בשלב ההתחלתי של הגירושין הרגשיים משום שיחסי מין הם האינטימיים ביותר ביחסים בין בני הזוג והם נפגעים הראשונים ואנו רואים תופעות של אימפוטנטיות, פריג'ידיות ובגידות.
אבל וגירושין: אובדנים רבים מלווים את הגירושין הרגשיים ובעקבותיהם אבל שיכול להימשך חודשים וגם שנים. הקושי באבל בגירושים נובע מהעובדה שאין דרך מקובלת ונורמטיבית להתאבל , אין טקסים מסורתיים.  הצער והכאב צריכים להיות מעובדים לבד.

 

2. גירושין חוקיים הטענה העיקרית של בוהנן כנגד המערכת החוקית שהיא אינה רגישה לצרכים המיוחדים של המתגרשים ושל ילדיהם. עוה"ד המייצגים את כל אחד מהצדדים ולעתים גם השופטים, אינם בקיאים בתהליכים הפסיכולוגיים והחברתיים שעוברים המתגרשים והילדים, ולעתים, כדי להשיג את מטרתם עוה"ד משתמשים באמצעים "מלוכלכים". מאחר ועוה"ד צריכים להעביר את העובדות לשפה משפטית, לא תמיד מרגישים המתגרשים שהם מיוצגים כהלכה, הדיון בביהמ"ש מאוד קצר ויש הרגשה שלא ניתן להביע את כל מה שהם רוצים. כל זאת גורם לתסכול רב. גם השופטים אומרים שהיו רוצים יותר זמן לבדיקה וחקירה אולם הלחץ בבתי המשפט הוא גדול.  קושי נוסף שקיים בישראל הוא העובדה שבארץ קיימות שתי ערכאות מקבילות שעוסקות בענייני גירושין: בתי הדין הרבניים ובתי המשפט לענייני משפחה מצב שיוצר תחרות, מתח, מבוכה והתדיינויות מיותרות. נישואין וגירושין הם רק בסמכות בתי הדין, מזונות, משמורת, חלוקת רכוש נתונים לסמכותם של שתי הערכאות. החוק הבסיסי קובע שאם הוגשה תביעה לערכאה אחת אין האחרת רשאית לדון באותה תביעה. אחת הבעיות במערכת המשפט בישראל היא שהגירושין מבוססים על המשפט העברי, שלפיהם הגירושין מתבצעים בהסכמת שני הצדדים. לא בית המשפט מנתק את קשר הנישואין אלא בני הזוג עצמם. מצב זה מקנה כוח מיקוח לבן הזוג שאינו מעונין להתגרש או לזה שמשתמש בחוק זה על מנת ללחוץ על השני ולהשיג רווחים.

למרות שהתהליך החוקי מעניק בהירות ותוחם גבולות ברורים של היחסים במשפחה הגרושה, הוא אינו מטפל בצד הרגשי שקשור לתהליך (Bohannan, 1968). עורכי הדין עוזרים לקליינטים שלהם לשאת ולתת במהלך תהליך הגירושין, מקבלת ההחלטה להתגרש ועד חתימת הסכם הגירושין (Murch, 1981). הם אלה שנותנים עצות, ואינטרפרטציות לגבי החוק Hancock, 1981)). כתוצאה מכך הם הופכים לדמויות בעלות כוח רב והשפעה על חיי הקליינטים שלהם. הם מהווים מקור חשוב לאינפורמציה ותמיכה. לעתים גורמת תלות זו בעורכי הדין חוסר אונים, פסיביות ותסכול (Burgoyn & Clark, 1984).
   
3. גירושין כלכליים היחידה המשפחתית  נתפסת כיחידה כלכלית אחת עם רכוש משותף. כל הכנסות של הבעל והאשה, רווחים מהון במהלך הנישואין, נחשבים כרכוש משותף של המשפחה (מלבד הרכוש או הירושה שקבל כל אחד מהם לפני הנישואין). עם הגירושין, יש צורך לחלק את משאבי המשפחה בין שני משקי בית, של האם ושל האב.
הנושא הכלכלי וכל הקשור אליו מהווה אחד המכשולים לסיום תהליך הגירושין Levinger, 1979a)). נושא זה הוא הקונפליקטואלי  ביותר בהסדר הגירושין (Burgoyne et al. 1987) והוא נחשב כמקור ראשוני ללחץ במשפחות חד-הוריות (Kurdeck & Blisk, 1983). לנושא הכלכלי יש משמעות והשפעה רבה על ההסתגלות לתקופה שלאחר הגירושין, לפיכך כל אחד מבני הזוג מנסה לקבל את מירב המשאבים הכלכליים כדי שיוכל לחיות ברמה דומה לזו שחי במסגרת הנישואין.

 

4. גירושין של הורות משותפת  לפי בוהנן " הכאב הממושך ביותר של הגירושין יבוא מהגירושין של הורות משותפת" (עמ' 64). רק אחד מההורים מקבל משמורת על הילדים. ההורה המשמורן רשאי, בתוקף החוק, להחליט החלטות על סגנון החיים של הילדים, ועל כל הקשור להתפתחותם התקינה: חינוך, שעות פנאי, תרבות וכד'. בישראל העיקרון המנחה הוא טובת הילד. על פי המקובל, עד גיל 6 הילדים יהיו תמיד בחזקת האם. עם הגירושין, משתנה הורותם של שני בני הזוג, ועליהם לבנות הורות בסגנון שונה.

 

5. גירושין קהילתיים ובעית הבדידות  -   רבים מהגרושים מרגישים שהם נעזבו על ידי חבריהם דוקא בתקופה הקשה שלהם. וזה מגביר את תחושת הבדידות. לעתים החברים מאשימים אותם שהם האחראים לגירושין, לעיתים הם מרגישים לא נוח בקהילה הישנה שהיתה פעם בטוחה ועוזבים למקומות חדשים. כאשר בני הזוג רק חושבים על הגירושין, כל הקבוצות הללו מצופות להגיב, דבר שיכול להגביר את המכשולים בתהליך. הגירושין גורמים לשינויים ביחסים של בני הזוג עם כל אחת מהקבוצות (Weiss, 1975). הגירושין מאופיינים על ידי נטישה חברתית, לעתים עד כדי נידוי חברתי Lewis, 1983)) וכך מאבד הזוג את הביטחון שקיים ברשת חברתית שקשורה לנישואין. אובדן זה גורם לאנשים רבים לחרדה ופחד משום שהשייכות החברתית מהווה מרכיב משמעותי וחשוב בזהות שלהם (Spanier & Casto, 1979) דוקא לאחר הפרידה כל אחד זקוק לתמיכה של המשפחה, חברים ואחרים משמעותיים בקהילה (אנשי דת, מורים של הילדים). עם זאת זה הזמן שקשרים אלה קשים לכולם משום שגבולות המשפחה הגרושה צריכים להיות מוגדרים מחדש והאחרים מתקשים לדעת מהם הגבולות החדשים, הם מבולבלים ואינם יודעים כיצד לנהוג. בני המשפחה של בן הזוג האחר אינם יודעים כיצד להמשיך את הקשר עם בן הזוג שאינו ממשפחתם והמורים מחכים עד שיהיה הסכם סופי כדי לדעת איך לנהוג. אין נורמות תרבותיות ברורות כיצד לנהוג בגרושים ולכן היחסים עם החברים כרוכים לעתים בחשדנות ובחוסר נוחות. ברוב המקרים משפחת בן הזוג תומכת בו, תמיכה שמקלה את תהליך ההסתגלות שלאחר הפרידה Greef & Van-der Merwe, 2004)). מחקרים שבדקו את יחס החברים מצאו שחברים תומכים בשלבים הראשונים של הפרידה(Kaslow, 1983, Greef & Van-der Merwe, 2004)).  וויס ((Weiss, 1975 מתאר 3 שלבים בתהליך השינוי בחברות:
א. השלב הראשון "ההתלכדות סביב" - שבו החברים תומכים בבני הזוג מיד לאחר הפרידה.
ב. במשך הזמן כל אחד מהחברים מביע "תגובה ייחודית" כלפי כל אחד מבני הזוג.
ג. "נסיגה הדדית"- גם החברים וגם בני הזוג מתחילים להתרחק אחד מהשני והחברות נמוגה.
כתוצאה מאובדן החברים נוצר ואקום חברתי, ויש משימה דחופה של בניית יחסים חברתיים חדשים. אולם מציאת חברים חדשים היא משימה מאוד מתסכלת וקשה (Kohen, Brown & Feldberg, 1979). ביצירת קשרים חברתיים, במיוחד הטרוסכסואליים, צריך לעבור מאוריינטציה של זוג לאוריינטציה של בודד. גרושים חדשים מרוחקים מהמתחם של חיי הרווקות תקופת מה ולכן קורה שאינם מודעים או שהם חסרי ניסיון בכל בקשור לחוקים ולייחודיות של תת-התרבות של הרווקים. גברים יותר חופשיים לעומת נשים הכבולות על ידי עולם הילדים.

 

6. גירושין נפשיים ובעיית האוטונומיה בוהנן מגדיר אותם כ"הפרדת ה"אני" מאישיותו והשפעתו של בן הזוג לשעבר" הכוונה היא להתרחק מהאכזבה מהאהבה שהיתה קיימת ומהשנאה שבאה בעקבותיה ומובילה לדכאון ואובדן ההערכה העצמית. אלה הם הגירושין הקשים ביותר אך גם הבונים ביותר.  לאנשים מסוימים היו הנישואין גן עדן כדי לא להתבגר, ולא להיאבק. מרבית האנשים מביאים איתם לנישואין סגנון חיים מסוים ופתרונות ישנם שעבדו לפני הנישואין. לפיכך, אדם שמצליח להיפרד רגשית נעשה יציב שלם ואוטונומי שוב, לומד לחיות מבלי שיהיה לו משהוא להישען עליו ולתמוך בו. אין אף אחד שאפשר להאשימו בטעויות בחסרונות. צריך להפריד בין "תלות" – לבין "אוטונומיה": כולנו תלויים באחר. והתלות בין בני הזוג מטרתה לעזור להם לצמוח ולפתח אוטונומיה. באמצעות התהליך של הגירושין הנפשיים עולות השאלות: מדוע נשאתי? מה לא היה בסדר? האם נשאתי כדי לפתור את בעיותי האישיות? מדוע התגרשתי? האם יש קשר בין קונפליקטים בלתי פתורים מהעבר (עם אמא, או אבא) לבין הגרושין? ואם כן כיצד לפתור קונפליקטים אלה. זוהי אירוניה שדווקא באמצעות הגירושין ניתן להעלות קונפליקטים אלה למודע ולפתור אותם.

אנו רואים שתהליך הגירושין הוא תהליך מורכב מאוד, טעון מאוד מבחינה רגשית ועל כן הוא מוגדר כאחד המשברים הקשים שעובר האדם. עם זאת, כאשר מקפידים לנהל הליך גירושין בדרך הנכונה, הוא יכול לתת הזדמנות לצמיחה.

 

  כניסת חברים   שלח לחבר   הדפס   כל הזכויות שמורות לאחד אחד    

Created by goweb Powered by quickyweb